סדנת רישום והדפס:

הנחיה משותפת של אורנה מילוא ועמי רוזנברג*

לאור העובדה שיש מכבש תחריט בסטודיו, החלטנו להציע השנה סדנא המשלבת בין רישום והדפס.
כך ניתן יהיה להתנסות בקשר הטבעי שבין רישום להדפס וכן ללמוד כמה מתחומי ההדפס: מונוטייפ, הדפס לינולאום ותחריט.
בסדנא ניצור סדרת הדפסים, המבוססת על רישומי הכנה.
העבודה בשילוב עם הדפס מאפשרת התנסות יצירתית שלא ניתן להגיע אליה בדרך אחרת. ניתן יהיה להשתמש בנקודת מוצא ספרותית – שיר או קטע פרוזה קצר – שיהוו את הגירוי הראשוני.
מאידך – ניתן יהיה לספר את הסיפור של הציור עצמו – התפתחות של נושא ויזואלי – פיגוראטיבי או מופשט.
המגמה בסדנא היא לאפשר עבודה אינדיבידואלית, לפי הרצון של כל אחד.

  • מינימום משתתפים לקיום הסדנא: 8
  • תאריך: 5.8.12 – 10.8.12 (6 ימים מיום ראשון עד יום שישי)
  • שעות: כל יום משעה 9.00 עד שעה 15.00
  • מקום: הסטודיו ברחוב האומן 18

*עמי רוזנברג הוא אמן ומורה לרישום והדפס בבצלאל. מומחה בתחום ההדפס, ועבד עם אמנים ידועי שם בארץ ובעולם. עבד בסדנת מוזיאון ישראל (ברסטון) ובסדנת ההדפס הירושלמית.

סדנאות קודמות

בשנים האחרונות התקיימו מגוון סדנאות ציור מרוכזות, בנות שבוע או שבועיים, בהדרכתה של אורנה מילוא.
חלק מהסדנאות התקיימו בבתי ספר שדה ברחבי הארץ וחלקן התקיימו בסטודיו שברחוב האומן 18 בירושלים.

סדנאות מחוץ לירושלים:

סדנאות ים - התקיימו בבית ספר שדה אכזיב , ובשדות ים
סדנת ציור מודל – התקיימה בביה"ס שדה עין גדי
סדנאות נוף – התקיימו בבביה"ס שדה מצפה רמון, ובתבור

בסטודיו בירושלים התקיימו הסדנאות הבאות:

  • סדנת ספר
  • סדנת לילה
  • סדנת תנועה וציור
  • סדנת חלומות
    בהנחייה משותפת עם פרופ' הנרי אברמוביץ, פסיכולוג יונגיאני
  • ועוד...


כמה מילים על אורנה:

אורנה מילוא נולדה בתל אביב ב-1951, וכיום חיה ויוצרת בירושלים. הציגה תערוכות יחיד רבות , ביניהם מיצגים ומיצבים. הציגה במוזיאון ישראל תערוכת יחיד: "רישומים על מות אימי", (1992) ומיצב-מיצג: "הסתר פנים" (2002). זכתה בפרס ירושלים ע"ש שושנה איש-שלום (1991), ובהערכה מיוחדת על מיצג מיצב "הסתר פנים" בתחרות "גבולות של קדושה", קרן עדי, (2002). עבודותיה נמצאות באוסף מוזיאון ישראל ובאוספים פרטיים רבים. לימדה בעבר בביה"ס לתיאטרון חזותי בירושלים, (1987 - 1994), במכון "אבני", (1995 - 2000), ובמכללת "שנקר" כמרצה בכירה, ( 1999- 2000).משנת 1977 ועד היום מלמדת קבוצות ומנחה סדנאות בסטודיו בירושלים.

"האמנות הפלאסטית היא שפה שניתן ללמוד אותה"
מכתב לתלמיד פוטנציאלי

אני מאמינה שכל אדם יכול לעסוק באמנות, במידה והוא מרגיש את הדחף והרצון לכך. העיסוק באמנות מעשיר ומקרב את האדם לעצמו. אך אין זאת אומרת שכל אדם שעוסק באמנות להנאתו, כתחביב, הוא אמן. כדי לעבור מהיותך חובב להיותך אמן יש לעבור דרך ארוכה והכשרה ארוכה. כאשר אני מלמדת אני מנסה לחוש את הייחודי שבכל תלמיד – גם אם הוא מתחיל – ואת האיכות המיוחדת הזו לטפח. אני מרגישה גאה כאשר קבוצת תלמידי מציגה בסופו של שיעור, עבודות שונות זו מזו – גם אם כולם מתבוננים באותו המודל במהלך השיעור. אני מאמינה שלמידת ההתבוננות בטבע, ולמידה של רישום וציור מהסתכלות, הן הבסיס לציור טוב. אבל אני לא מאמינה בציור הריאליסטי לשמו. הציור הטוב בעיני הוא תמיד פרשנות של מה שאני רואה. וכך, למרות שהציור "הנכון" קיים בבסיס – אין הוא היעד הסופי. היעד הוא ליצוק משהו מתפיסת העולם המיוחדת שלך לתוך המעשה האומנותי. האמנות הפלסטית, בניגוד לתפיסתם של רבים, היא שפה שניתן ללמוד אותה. ועל בסיס השפה הזו יכולים לבוא השינויים והמשחק שייחדו אמן אחד ממשנהו. גם אם לא תהיה אמן לאחר תקופת לימודי אמנות, תהפוך לצרכן טוב יותר של אמנות, ותוכל ליהנות יותר מצפייה בה.